HE49–11Story preview
דן, בן, ג'וןג'ון וכוח השיער הצבעוני
ביום ההולדת ה־43 של דן, הסלון היה מלא בלונים, פופקורן וריח של עוגה. דן עמד באמצע החדר, חייך חיוך גדול, ואמר: מי מוכן לאימון יום הולדת? בן וג׳ון ג׳ון קפצו עליו כמו שני קופים קטנים. דן, שהיה חזק וספורטיבי, הרים את שניהם בקלות, אחד בכל יד, כאילו הם שקיות במבה קלילות. הילדים צחקו והתפתלו, ודן הסתובב איתם לאט כמו קרוסלה. ג׳ון ג׳ון צעק: אבא, עוד סיבוב! ובן אמר: זה לא הוגן, יש לך כוחות של אבא!
אחרי שכולם נחתו על הספה, הם הדליקו משחק מחשב חדש. בן החזיק שלט, ג׳ון ג׳ון החזיק קערת פופקורן, ודן אמר: אני רק מזהיר, בגיל 43 אני אלוף שלבים קשים. פתאום המסך הבהב בצבעים חזקים. קוביות אור יצאו ממנו, השטיח הפך לשביל זוהר, והסלון כולו השתנה לעולם גיימינג ענקי ומבריק.
ג׳ון ג׳ון מצא ביד שלו חרב קסומה, צבעונית וזוהרת כמו קשת. בן הסתכל סביב ואמר: רגע, זה שלב ראשון, וצריך לאסוף עשרה גרעיני פופקורן כדי לפתוח את הדלת! דן הרים גבה. בדיוק אז הופיעה מעליו הילה כחולה, והוא קפץ גבוה עד כמעט התקרה, נחת ברכות ואמר: טוב, כנראה שקיבלתי כוחות־על של יום הולדת.
בשלב הראשון התנפלו עליהם כדורי פופקורן קופצים שעשו פוק פוק וניסו לדגדג להם את הברכיים. ג׳ון ג׳ון הניף את החרב הצבעונית, והיא הפכה את הכדורים לפתיתי פופקורן רגילים וטעימים. בן ספר נקודות בקול רציני: מאה נקודות על קפיצה, חמישים על צחוק, ועוד עשר כי אבא כמעט החליק על גרעין. דן קד קידה ואמר: אני עושה הכול בשביל הקהל.
בשלב השני הם הגיעו למגרש כדורגל בתוך הסלון, עם שערים מאור ומדבקות רצפה זוהרות. כדי לעבור, הם היו צריכים להבקיע גול מול רובוט שוער עשוי כריות. דן בעט בעדינות, אבל הכדור חזר אליו ועשה לו נגיעה באף. בן מיד אמר: אבא, צריך מסירה חכמה, לא בעיטת יום הולדת מוגזמת.
ג׳ון ג׳ון שלח את הכדור עם החרב הזוהרת כמו טיל צבעוני, בן כיוון אותו בין הכריות, ודן נגח בעדינות פנימה. השער נפתח, ומנגינה מצחיקה ניגנה: טו־דו־דו, אבא עבר שלב!
בשלב השלישי הופיע הר של גרביים מהכביסה. כל גרב ביקשה למצוא את התאום שלה, ואם טעו, היא עשתה פרצוף חמוץ. דן השתמש בכוח־העל שלו ומיין גרביים במהירות. בן בנה מפה על הרצפה, וג׳ון ג׳ון האיר עם החרב כדי למצוא גרב כחולה שהתחבאה בתוך קערת הפופקורן.
כשהגיעו לשלב האחרון, הופיע כפתור ענקי שכתוב עליו רק בלב קטן בלי מילים. בן חשב רגע ואמר: כדי לנצח לא צריך ללחוץ חזק, צריך לעשות משהו שאבא הכי טוב בו. דן הסתכל על בן ועל ג׳ון ג׳ון, ואז פתח את הידיים לחיבוק ענקי. הוא הרים אותם שוב, קלילים כמו במבה, וסובב אותם בצחוק עד שכל העולם הזוהר נמס בחזרה לסלון.
המסך נכבה, הפופקורן נשאר בקערה, והעוגה עדיין חיכתה על השולחן. ג׳ון ג׳ון חיבק את החרב שנעלמה והפכה לכף עוגה צבעונית. בן אמר: אבא, גיליתי מה כוח־העל האמיתי שלך. דן שאל: קפיצה? שרירים? לדעת איפה השלט של הטלוויזיה? בן וג׳ון ג׳ון צחקו ואמרו יחד: לא, להיות האבא הכי מצחיק, כיפי ואוהב בעולם. דן חייך, כיבה נרות, וידע שזה השלב הכי טוב בכל המשחק.
