גוף האדם - הלב

גוף האדם - הלב

דוד ומיכל יצאו לטיול שנתי ביער הכרמל, וגל המדריך חילק לכל אחד סטטוסקופ צעצוע. “היום נלמד איך פועל הלב,” הוא אמר, “כמו משאבה חכמה שלא נחה אף פעם.”

בדרך הם שמעו “דום-טק, דום-טק” מתוך החזה שלהם. עדי צחקה: “זה נשמע כמו תוף קטן!” גל הסביר שהצליל הוא סגירה של שסתומים—דלתות קטנות בתוך הלב שדואגות שהדם יזרום רק לכיוון הנכון.

כשהם עצרו לנשום עמוק, גל צייר על חול ארבעה חדרים: שתי עליות ושני חדרים. “העליות מקבלות דם, והחדרים דוחפים אותו החוצה בכוח,” הוא אמר. “החדר השמאלי חזק במיוחד כי הוא שולח דם לכל הגוף.”

פתאום הופיעה דמות דמיונית בשם קפטן אריתרו, כדורית דם אדומה עם גלימה. “אני נושא חמצן מהריאות לכל התאים,” הוא הכריז, “ואוסף פחמן דו-חמצני בחזרה לריאות.” מיכל דמיינה אותו מחליק בתוך כלי דם כמו נהר אדום.

גל הראה שני “מסלולים” של דם: מסלול לריאות ומסלול לגוף. “הצד הימני שולח דם לריאות כדי לקבל חמצן,” אמר, “והצד השמאלי שולח את הדם המחומצן לכל השרירים והמוח.”

אחר כך כולם רצו עד הסלע הגדול, והדופק שלהם האיץ. רוני ספרה פעימות על פרק היד: “וואו, עכשיו זה מהר!” גל הסביר שמערכת חשמלית קטנה בלב נותנת קצב, וכשאנחנו מתאמצים הלב פועם מהר יותר כדי להביא יותר חמצן.

בסוף היום דוד הניח יד על החזה ואמר: “אז הלב הוא משאבה עם דלתות, חדרים וחוט חשמל קטן.” מיכל הנהנה: “וגם קפטן אריתרו עובד בלי הפסקה.” הם חזרו הביתה עם סוד חדש—איך הגוף שלהם פועל מבפנים, בכל פעימה.