HE10–12Story preview
בית הספר הארונוביץ
זה היה בוקר שטוף שמש בבית ספר הארונוביץ, וליה ותמר, החברות הכי טובות, היו נרגשים מהיום שמצפה לו. הם אהבו לחקור את שטח בית הספר, לשחק משחקים ולהמציא הרפתקאות.
במהלך אחת מהחקירות, הם נתקלו במעטפה מסתורית מתחת לעץ האלון הישן בחצר בית הספר. סקרנות עוררה את סקרנותם, והם מיהרו לקחת את המעטפה.
בתוך המעטפה היה מכתב בכתב יד יפהפה ומסתחרר שכתוב עליו, 'מצא אותי בבית הספר.' ליה ותמר החליפו מבטים נרגשים, מרגישים כמו בלשים שמוכנים לפתור תעלומה מסעירה.
התחנה הראשונה שלהם הייתה חדר האמנות, שם תלויים ציורים צבעוניים על הקירות. במהלך החיפוש, הם הבחינו בציור מוזר עם נייר בולט מעט מאחורי המסגרת. האם זה יכול להיות הרמז הבא?
ליה הוציאה בעדינות את הנייר, והוא התפרק וחשף רמז נוסף: 'חפש ליד המקום שבו הספרים ישנים.' תמר חייך, יודע בדיוק לאן ללכת הלאה - הספרייה, מקום ששניהם אהבו.
בספרייה, הם עברו על שורות על שורות של ספרים עד שתמר הבחין במחברת קטנה תקועה בין שני כרכים עבים.
בפנים היה עוד רמז: 'תראו איפה אוכלים ארוחת צהריים ונהנים.'
ההתרגשות גברה, הם רצו אל הקפיטריה, מדמיינים איזה רמז יכול להיות מוסתר שם.
בין שולחנות האוכל שכבה מפית מקופלת עם פתק שכתוב עליה: 'חפשו את האוצר האחרון שבו הסיפורים נפרשים.'
נשימות כבדות מהתרגשות, ליה ותמר מיהרו לאודיטוריום, מקום שבו מחזות וסיפורים בבית הספר התעוררו לחיים.
כשפתחו את התיבה, מצאו חטיפים ופתק שאמר, 'פתחתם את הסוד – תהנו מהפרס שלכם!'
הבנות צחקו והתחבקו, נרגשות מהגילוי וגאות בעבודת הצוות שלהן.
יחד, הם נהנו מהמתוקים, נשבעו להמשיך את החברות וההרפתקאות, בידיעה שכל יום בבית ספר הארונוביץ טומן בחובו אפשרות חדשה לפלא.
כך היה ספרי מקווה שתהנו מליה ותמר החורקרות
