אחיות או לא להיות

אחיות או לא להיות

ליאן, רומי וארבל היו אחיות מתוקות, אבל לפעמים רבו על כל דבר. על הטאבלט, על הבובה, ואפילו על מי תשב ליד החלון באוטו.

יום אחד הן יצאו לפיקניק בפארק ברמת גן. הן שוב התחילו לריב, ורומי התרחקה קצת אל השביל שליד השיחים.

פתאום יצא משם שוקי התן, רעב ותחמן. הוא לחש, “בואי איתי, רומי, יש לי עוגיות,” ותכנן לקחת אותה למאורה ולאכול אותה.

רומי נבהלה וקראה, “ליאן! ארבל!” באותו רגע שתי האחיות שכחו את כל הריבים ורצו אליה מהר. ליאן זרקה כדור כדי להסיח את דעתו של שוקי. ארבל קשרה חבל קפיצה בין שני ספסלים, ורומי התכופפה בדיוק בזמן. שוקי רץ אחרי הכדור, נתקל בחבל, התגלגל על הדשא וברח משם ביללה מצחיקה. שלוש האחיות התחבקו חזק ולא רצו לעזוב. מאותו יום הן עדיין התווכחו לפעמים, כי זה קורה גם במשפחות טובות. אבל הן למדו לוותר, להקשיב, ולזכור: כשהן יחד, אף אחד לא יכול עליהן, והן המתנה הכי גדולה אחת של השנייה.