HE8–10Leseprobe
תיבת נח והמבול הגדול
נֹחַ הָיָה אִישׁ טוֹב וְצַדִּיק שֶׁגָּר בְּעוֹלָם מָלֵא אֲנָשִׁים רָעִים. הוּא תָּמִיד עָזַר לַאֲחֵרִים וְדִבֵּר בֶּאֱמֶת. אֱלֹהִים רָאָה שֶׁנֹּחַ שׁוֹנֶה מִכֻּלָּם, וְהֶחְלִיט לְדַבֵּר אִתּוֹ.
יוֹם אֶחָד, אֱלֹהִים אָמַר לְנֹחַ: "אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהָאֲנָשִׁים בָּעוֹלָם לֹא מִתְנַהֲגִים יָפֶה. אֲנִי הוֹלֵךְ לְהָבִיא מַבּוּל גָּדוֹל שֶׁיְּנַקֶּה אֶת הָעוֹלָם." נֹחַ הִקְשִׁיב בְּעִנְיָן רַב. "אֲבָל אַתָּה וּמִשְׁפַּחְתְּךָ תִּנָּצְלוּ," הִמְשִׁיךְ אֱלֹהִים. "בְּנֵה תֵּבָה גְּדוֹלָה מֵעֵץ, וְקַח אִתְּךָ זוּג מִכָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים." נֹחַ הִבְטִיחַ לַעֲשׂוֹת בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁאֱלֹהִים בִּקֵּשׁ.
נֹחַ קָרָא לִשְׁלוֹשֶׁת בָּנָיו - שֵׁם, חָם וְיֶפֶת. "בָּנַי, יֵשׁ לָנוּ עֲבוֹדָה חֲשׁוּבָה," הוּא אָמַר. הֵם הִתְחִילוּ לִבְנוֹת תֵּבָה עֲנָקִית מֵעֲצֵי גֹּפֶר.
כָּל יוֹם הֵם עָבְדוּ קָשֶׁה. הַשְּׁכֵנִים צָחֲקוּ וְשָׁאֲלוּ: "לָמָּה אַתֶּם בּוֹנִים סְפִינָה כָּאן, רָחוֹק מֵהַיָּם?" אֲבָל נֹחַ וּבָנָיו הִמְשִׁיכוּ לַעֲבֹד בְּאֵמוּנָה.
אַחֲרֵי שָׁנִים רַבּוֹת, הַתֵּבָה הָיְתָה מוּכָנָה. הִיא הָיְתָה גְּדוֹלָה וְחֲזָקָה, עִם שְׁלוֹשׁ קוֹמוֹת וְחַלּוֹן בַּגָּג. נֹחַ הִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ בְּגַאֲוָה. פִּתְאֹם, קָרָה דָּבָר מוּזָר. בַּעֲלֵי חַיִּים מִכָּל הָעוֹלָם הִתְחִילוּ לְהַגִּיעַ אֶל הַתֵּבָה! זוּג אֲרָיוֹת, זוּג פִּילִים, זוּג יוֹנִים וַעֲשָׂרוֹת זוּגוֹת נוֹסָפִים.
אַרְיֵה הָאַרִי הָלַךְ בְּגַאֲוָה לְצַד אַרְיָה הַלְּבִיאָה. פִּילִי הַפִּיל הֵנִיעַ אֶת חֲרְטוּמוֹ בְּשִׂמְחָה. יוֹנָה הַצִּפּוֹר עָפָה וְנָחָה עַל כֶּתֶף נֹחַ. "בּוֹאוּ, חֲבֵרִים," קָרָא נֹחַ בְּרַכּוּת. הוּא דָּאַג שֶׁכָּל חַיָּה תִּמְצָא מָקוֹם נוֹחַ בַּתֵּבָה. שֵׁם, חַם וְיֶפֶת עָזְרוּ לְהַכְנִיס מַאֲכָל וּמַיִם לְכֻלָּם.
כְּשֶׁכֻּלָּם נִכְנְסוּ, אֱלֹהִים סָגַר אֶת הַדֶּלֶת. פִּתְאֹם הִתְחִילוּ לִפּוֹל טִפּוֹת גֶּשֶׁם. הַגֶּשֶׁם הָיָה חָזָק יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְלֹא פָּסַק. אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה יָרַד הַגֶּשֶׁם. הַמַּיִם כִּסּוּ אֶת כָּל הָאָרֶץ, וְהַתֵּבָה צָפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם. בְּתוֹךְ הַתֵּבָה, כֻּלָּם הָיוּ בִּטְחוּנִים וּמוּגָנִים.
נֹחַ וּבָנָיו טִפְּלוּ בַּחַיּוֹת כָּל יוֹם. הֵם נָתְנוּ לָהֶם אֹכֶל וּמַיִם, וְדִבְּרוּ אִתָּם בְּעַדִינוּת. אַרְיֵה וּפִילִי הָיוּ שְׁקֵטִים וְטוֹבִים.
אַחֲרֵי זְמַן רַב, הַגֶּשֶׁם פָּסַק. הַמַּיִם הִתְחִילוּ לָרֶדֶת לְאַט לְאַט. נֹחַ שִׁלַּח אֶת יוֹנָה הַצִּפּוֹר לִרְאוֹת אִם הַיַּבָּשָׁה מֵתְחִילָה לְהֵרָאוֹת. בפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, יוֹנָה חָזְרָה בְּלִי כְּלוּם. בפַּעַם הַשְּׁנִיָּה, הִיא חָזְרָה עִם עָלֶה זַיִת בְּמַקּוֹרָהּ! נֹחַ שָׂמַח מְאֹד - זֶה הָיָה סִימָן שֶׁהָעֵצִים מַתְחִילִים לִצְמֹחַ שׁוּב.
לְבַסּוֹף, הַתֵּבָה נָחָה עַל הַר אֲרָרָט. אֱלֹהִים אָמַר לְנֹחַ: "צֵא מִן הַתֵּבָה עִם מִשְׁפַּחְתְּךָ וְכָל הַחַיּוֹת." נֹחַ פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת, וְהָאוֹר הַיָּפֶה נִכְנַס פְּנִימָה. כֻּלָּם יָצְאוּ לְאַט לְאַט. אַרְיֵה שָׁאַג בְּשִׂמְחָה, פִּילִי רָץ לְשָׂדֶה הַיָּרֹק, וְיוֹנָה עָפָה גָּבוֹהַּ בַּשָּׁמַיִם. הָעוֹלָם נִרְאָה נָקִי וּמְחֻדָּשׁ.
אֱלֹהִים שָׂם קֶשֶׁת צְבָעִים בַּשָּׁמַיִם. "זֹאת הַבְטָחָה," הוּא אָמַר. "לְעוֹלָם לֹא אָבִיא עוֹד מַבּוּל כָּזֶה לָעוֹלָם." נֹחַ הִסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת הַיָּפָה וְהוֹדָה. הוּא לָמַד שֶׁאֱמוּנָה וְצִדְקוּת הֵם הַדְּבָרִים הַכִּי חֲשׁוּבִים. וְכָךְ הִתְחִיל הָעוֹלָם מֵחָדָשׁ, עִם תִּקְוָה וּבְרָכָה.
הַסּוֹף
