HE48–10Leseprobe
תֵּבַת נֹחַ וְהַמַּבּוּל הַגָּדוֹל
לִפְנֵי אֲלָפִים רַבִּים שֶׁל שָׁנִים, חַי בָּעוֹלָם אִיש טוֹב וְיָשָׁר בְּשֵׁם נֹחַ. נֹחַ הָיָה שׁוֹנֶה מִכָּל הָאֲנָשִׁים סְבִיבוֹ – הוּא תָּמִיד דִּבֵּר אֱמֶת, עָזַר לַזּוּלַת, וְדָאַג לַחַיּוֹת. בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה, רֹב הָאֲנָשִׁים לֹא הִתְנַהֲגוּ יָפֶה – הֵם הָיוּ אַכְזָרִיִּים, רָעִים וְלֹא הִקְשִׁיבוּ לְמִצְוֹת הָאֱלֹהִים.
יוֹם אֶחָד פָּנָה אֱלֹהִים אֶל נֹחַ וְאָמַר לוֹ: "אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַתָּה אִישׁ צַדִּיק וְטוֹב. אֲנִי מְתַכְנֵן לְהָבִיא מַבּוּל גָּדוֹל עַל הָאָרֶץ כְּדֵי לְהַתְחִיל מֵחָדָש." נֹחַ הִקְשִׁיב בְּתַשׂוּמַת לֵב, וְאֱלֹהִים נָתַן לוֹ הוֹרָאוֹת מְדֻיָּקוֹת: "בְּנֵה תֵּבָה גְּדוֹלָה מֵעֵץ, עִם שָׁלוֹשׁ קוֹמוֹת וְחַלּוֹנוֹת רַבִּים."
נֹחַ הִתְחִיל בָּעֲבוֹדָה מִיָּד. הוּא וּבָנָיו חָתְכוּ עֵצִים, טִפְּחוּ וְהִרְכִּיבוּ, עָבְדוּ יוֹם וָלַיְלָה. הַשְּׁכֵנִים צָחֲקוּ וְשָׁאֲלוּ: "נֹחַ, לָמָּה אַתָּה בּוֹנֶה סְפִינָה כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה בְּאֶמְצַע הַיַּבָּשָׁה?" אֲבָל נֹחַ הִמְשִׁיךְ בַּעֲבוֹדָה בְּסַבְלָנוּת וֶאֱמוּנָה.
כְּשֶׁהַתֵּבָה הָיְתָה מוּכָנָה, אֱלֹהִים אָמַר לְנֹחַ: "הָבֵא לַתֵּבָה זוּג אֶחָד מִכָּל סוּג שֶׁל חַיּוֹת – פִּילִים וּנְמָלִים, אֲרָיוֹת וְצִפֳּרִים, נְחָשִׁים וְצְבָאִים." וְאָז קָרָה דָּבָר מוּזָר וּמַרְהִיב – הַחַיּוֹת הִתְחִילוּ לְהַגִּיעַ לְבַדָּן! הֵן הָלְכוּ בְּשָׁלוֹם זוֹ לְצַד זוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל חֲלָקָן אוֹיְבוֹת.
נֹחַ יָדַע שֶׁהַחַיִּים חוֹזְרִים לָאָרֶץ. כֻּלָּם יָצְאוּ מֵהַתֵּבָה – הַחַיּוֹת קָפְצוּ וְרָצוּ לְחֹפֶשׁ, וְהַצִּפֳּרִים עָפוּ לַשָּׁמַיִם. אֱלֹהִים שָׂם קֶשֶׁת צְבָרִים מַרְהִיבָה בַּשָּׁמַיִם – סִימָן לְהַבְטָחָה שֶׁלֹּא יָבִיא עוֹד מַבּוּל כָּל כָּךְ גָּדוֹל.
