HE28–10Leseprobe
יוסף ואחיו: מן הבור אל ארמון פרעה
יוֹסֵף הָיָה נַעַר בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה, וְאָבִיו יַעֲקֹב אָהַב אוֹתוֹ מְאֹד. יוֹם אֶחָד, יַעֲקֹב נָתַן לְיוֹסֵף מַתָּנָה מְיוּחֶדֶת – כְּתֹנֶת פַּסִּים צִבְעוֹנִית וְיָפָה. אֲבָל אַחֵי יוֹסֵף קִנְאוּ בוֹ, כִּי רָאוּ שֶׁאֲבִיהֶם אוֹהֵב אוֹתוֹ יוֹתֵר.
לַיְלָה אֶחָד, יוֹסֵף חָלַם חֲלוֹם מוּזָר. בַּחֲלוֹם, אֲלֻמּוֹת הַשָּׂדֶה שֶׁל אֶחָיו הִשְׁתַּחֲווּ לַאֲלֻמָּתוֹ שֶׁלּוֹ. כְּשֶׁסִּפֵּר לָהֶם עַל הַחֲלוֹם, הָאַחִים כָּעֲסוּ עוֹד יוֹתֵר.
יוֹם אֶחָד, אָבִיהֶם שָׁלַח אֶת יוֹסֵף לִרְאוֹת אֵיךְ מַצְלִיחִים הָאַחִים עִם הַצֹּאן בַּשָּׂדֶה. כְּשֶׁהָאַחִים רָאוּ אוֹתוֹ מֵרָחוֹק, הֵם הִתְחִילוּ לְתַכְנֵן תּוֹכְנִית רָעָה. "הִנֵּה בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת בָּא!" אָמְרוּ זֶה לָזֶה בְּכַעַס.
הָאַחִים הִפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף מִכְּתֹנֶת הַפַּסִּים שֶׁלּוֹ וְהִשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ לְתוֹךְ בּוֹר עָמֹק וְרֵיק. יוֹסֵף הָיָה מְבֹהָל וְעָצוּב, אֲבָל לֹא אָבַד תִּקְוָה. רְאוּבֵן, הָאָח הַגָּדוֹל, הִתְכַּוֵּן לַחֲזֹר מְאֻחָר יוֹתֵר וּלְהַצִּיל אֶת יוֹסֵף.
בְּעוֹד הָאַחִים יוֹשְׁבִים וְאוֹכְלִים, הֵם רָאוּ שַׁיָּרַת סוֹחֲרִים עוֹבֶרֶת בַּדֶּרֶךְ לְמִצְרָיִם. אָח אֶחָד אָמַר: "בּוֹאוּ נִמְכֹּר אֶת יוֹסֵף לַסּוֹחֲרִים, וְכָךְ לֹא יִהְיֶה דָּם עַל יָדֵינוּ." כָּךְ מָכְרוּ אֶת יוֹסֵף בְּעֶשְׂרִים כֶּסֶף, וְהוּא נִלְקַח לְמִצְרַיִם הָרְחוֹקָה.
בְּמִצְרַיִם, יוֹסֵף נִמְכַּר כְּעֶבֶד לְבֵית פּוֹטִיפַר, שַׂר פַּרְעֹה. יוֹסֵף עָבַד בְּחָרִיצוּת וּבֶאֱמוּנָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה אִתּוֹ. אֲבָל יוֹם אֶחָד, יוֹסֵף הֻאֲשַׁם בְּשֶׁקֶר וְהֻשְׁלַךְ לְבֵית הַסֹּהַר.
יוֹסֵף הוּבָא אֶל פַּרְעֹה וְאָמַר: “לֹא אֲנִי פּוֹתֵר אֶת הַחֲלוֹם, אֶלָּא הָאֱלֹהִים.” הוּא הִסְבִּיר שֶׁשֶׁבַע שְׁנוֹת שָׂבָע תָּבוֹאנָה עַל מִצְרַיִם, וְאַחֲרֵיהֶן תִּהְיֶינָה שֶׁבַע שְׁנוֹת רָעָב. יוֹסֵף יָעַץ לֶאֱסֹף מַזּוֹן בִּשְׁנוֹת הַשָּׂבָע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מָזוֹן בִּשְׁנוֹת הָרָעָב.
בְּמִצְרַיִם, יוֹסֵף נִמְכַּר כְּעֶבֶד לְבֵית פּוֹטִיפַר, שַׂר פַּרְעֹה. יוֹסֵף עָבַד בְּחָרִיצוּת וּבֶאֱמוּנָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה אִתּוֹ. אֲבָל יוֹם אֶחָד, יוֹסֵף הֻאֲשַׁם בְּשֶׁקֶר וְהֻשְׁלַךְ לְבֵית הַסֹּהַר.
