HEمقتطف من القصة
xgfdfg
בעומק הים, בממלכה מתחת למים, חַי איש נחמד בשם דָוִד. הוא אהב לצלול כל יום ולשוחח עם הדגים הצבעוניים.
יום אחד ראה דָוִד שהחיות הקטנות פוחדות. כריש גדול שָׁט מסביב ולא נתן להן לעבור למגרש המשחקים שלהן.
דָוִד לקח נשימה עמוקה, עמד באמצע השביל ונמתח ארוך ורחב. הוא פתח את זרועותיו כמו גגון גדול והפך לגוף ענקי שדומה לבית.
הדגים, הסוסוני־ים והסרטנים התחבאו מתחת ובתוך ה"בית" של דָוִד. הכריש ראה שכולם מוגנים, התעייף והמשיך לשחות רחוק משם.
כשנרגע הים, יצאו כולם מהבית החי, צחקו והודו לדָוִד. מאז קראו לו "דוד־הבית", והוא הבטיח שתמיד יהיה בית בטוח לכל מי שצריך.
