HE2مقتطف من القصة
כתבה: קסניה
אסור מתחת לגיל 6
היתה פעם ילדה שקראו לה מיה. היו לה אחיות קטנות שקראו להן שרון ואליסה. מיה היתה בת 15 ושרון בת 9 ואליסה בת חמש. מיה, שרון ואליסה גרו ליד רצועת עזה. לפעמים, אמא בקשה ממיה לעזור לאחיותיה ולשמור עליהן. היא היתה צריכה לקרוא להן כשהתחילה אזעקה, כי הן בכו ולא רצו לבוא לממד. מיה היתה צריכה לקחת אותן בכוח לממד.
אחד מהימים אמא התעכבה בעבודה. פתאום התחילה אזעקה. האחיות של מיה נבהלו מאוד, מיה אמרה להם ללכת לממד. אחרי שהאזעקה ניגמרה מיה נתנה לאחיות משחקים והתחילה לספר סיפור מצחיק, עד שאמא תבוא או שהם ילכו לישון.
ב- 7/10/23 התחילה מלחמה קשה. פרצו להם הביתה. אמא ששלהן לא היתה בבית. אליסה ושרון ניצלו, הן התחבאו 15 שעות מתחת למיטה ומיה נפצעה קשה. צה״ל הגיע וטיפל בבנות ושאל אותן: ״איפה אמא שלכן?״ הן אמרו שהיא בעבודה. אמא רופאה והיא היתה בבית חולים במשמרת. ֿלקחו את מיה לבית חולים ועכשיו היא בכיסא גלגלים והיא בשיקום.
הטקסט שלך...
אחרי כמה חודשים של טיפולים והתמדה, מיה התחילה ללמוד ללכת שוב עם עזרת מקלות הליכה, והיא חייכה כשראתה את חברותיה מביאות לה ציורים ומשחקים לבית החולים. כל יום היא התאמנה יותר ויותר, עד שיכלה לעמוד לבד ואז לצעוד צעדים קטנים. מיה התאמצה מאוד, ובכל פעם שהיא נפלה, היא קמה וניסתה שוב, עד שהצליחה ללכת עד לחדרה של החברה הכי טובה שלה במחלקה, והן שיחקו יחד במשחק הלוח האהוב עליהן.
עכשיו הם גרים בחולון בבית זמני. אבא שלהן במילואים אבל עכשיו הוא שבוע כבר בבית. אבא שלהן תמיד מבשל להם אוכל טעים, והפעם הכין להן עוגיות שוקולד ציפס שהן הכי אוהבות.
יום המשפחה שמח
בנות הביתה
בנות הביתה







