נפגשים שוב בבית הקפה

נפגשים שוב בבית הקפה

המטרה היום היא לנהל שיחה קצרה. קאי וזואי משלבים ברכה, בקשת משקה, תודה, חפץ ומקום. אין מילים חדשות בערבית. רק מחברים דברים שכבר נלמדו. שלום. مرحبا תודה. شكرا איפה? وين

קאי וזואי נפגשים שוב בבית הקפה. הם מתחילים לאט, כמו בשיחה אמיתית. קודם ברכה, אחר כך אפשר להמשיך. שלום. مرحبا אהלן. أهلا אני קאי. أنا كاي אני זואי. أنا زوي

לפני שמבקשים משקה, חוזרים על שלוש אפשרויות. בערבית המדוברת כאן אומרים בִּדִּי כשמבקשים משהו לעצמי. מוסיפים בבקשה כדי להישמע מנומס וברור. אני רוצה מים, בבקשה. بدي مي، من فضلك אני רוצה תה, בבקשה. بدي شاي، من فضلك אני רוצה קפה, בבקשה. بدي قهوة، من فضلك

עכשיו חוזרים על חפצים פשוטים. קאי וזואי מסתכלים בתיק, בספר, בטלפון ובמפתח. המשפט נשאר אותו משפט, ורק החפץ משתנה. יש לי תיק. عندي شنطة יש לי ספר. عندي كتاب אין לי מפתח. ما عندي مفتاح

בחיפוש חפץ שואלים איפה. התשובה יכולה להיות קצרה מאוד. בערבית כאן في אומר בתוך או ב, ו-على אומר על. איפה המפתח? وين المفتاح؟ המפתח בתוך התיק. المفتاح في الشنطة הטלפון על הספר. التلفون على الكتاب

קאי עומד ליד השולחן בבית הקפה. זואי מניחה את התיק על הכיסא. עכשיו הם מתחילים את השיחה המרכזית, עם מילים מוכרות בלבד. שלום. مرحبا אהלן. أهلا

קאי מבקש משקה. זואי מבקשת משקה אחר. הם משתמשים באותה תבנית, כדי שהאוזן תתרגל לצליל החוזר. אני רוצה קפה, בבקשה. بدي قهوة، من فضلك אני רוצה מים, בבקשה. بدي مي، من فضلك תודה. شكرا

זואי בודקת את התיק. היא מחפשת את המפתח, ולא מוסיפה מילים קשות. קאי עונה במשפט קצר, ברור ושימושי. איפה המפתח? وين المفتاح؟ המפתח בתוך התיק. المفتاح في الشنطة תודה. شكرا