العودة إلى المكتبة

ללכת נגד הזרם

بواسطةעופרי סוניה אמקייס

وقت القراءة: ~11 داللغة: HE
publicLib
أنشئ كتابًا مشابهًا

مقتطف من القصة

ללכת נגד הזרם

מאת: עופרי סוניה אמקייס

היי, אני תומר, בן 10. אני נמצא בבית ספר שזר, לפני שהייתי בו הייתי בבית הספר חופית. ואולי אתם חושבים שהחיים שלי הם קלים ומהנים, אבל ! ...לא

אז מהם התחביבים שלי? אני מאוד אוהב לגלוש בים, במידה ותנסו תבינו כמה זה כיף! אני גם אוהב מתמטיקה, המתמטיקה עוזרת לי לפתח חשיבה מחוץ לקופסא ולהבין יותר על חשיבה מתמטית, כרגע אני מתרכז יותר בחשיבה לוגית...

אחרי שסיפרתי על עצמי קצת, בואו ניגש לסיפור שלי! מדוע עברתי לבית ספר אחר? האם קל לי להיפתח לאנשים? ולמה יש לי פחד קהל, במה...

יום לפני היום הגדול, היום הראשון ללימודים בבית הספר "שזר" , הרגשתי מדהים, שהכל הולך להשתנות, שאני ארכוש חברים וכל דבר שאצטרך, כי למי אין את הפחד הפנימי הזה שאומר לך: לא "ללכת" על סיכונים מבחינה חברתית?!

ויום זה הגיע, היום הראשון ללימודים, קמתי בבוקר עם תחושה טובה, אבל כמובן שהיו בי את החששות, איך הכיתה תקבל אותי, אני הרי לא הכרתי שם ילד אחד . ביקשתי מאמי להכין לי את הכריך האהוב עלי, שאגיע ואראה ארוחת בוקר מושלמת, אם אגיד בקצרה, התרגשתי ממש!!!

אז הגעתי לבית הספר, כל התלמידים היו יפים ומסודרים (אני מקווה שגם אני נראתי כך). עד הפסקת עשר הרגשתי ממש טוב, כולם קיבלו אותי בצורה יפה, והיה לי ממש קל להתחבר לתלמידים! בהפסקת שתיים עשרה קרה משהו מוזר מאוד...

בהפסקת שתיים עשרה ניגשו אלי שלושה תלמידים, שמעון, איתן ורפאל. מסתבר שהם המקובלים של הכיתה, חשבתי שהם רוצים רק להכיר אותי ולא לפגוע בי, אבל זה ממש לא מה שקרה. אני כרגע לא יודע למה, אבל איתן אמר לי להתרחק מחברה שלו, והאמת שלא הבנתי למה הוא מתכוון...

אהה, שכחתי לספר לכם... הכרתי ילדה ממש נחמדה, הודיה, ואני חושב שהיא מוצאת חן בעיני. רגע, רגע, יכול להיות שלזה איתן התכוון? לפי מה שזכור לי, הודיה ואיתן חברים ממש טובים. טוב... אהה... לא משנה... רק שלא יקרה לי מה שקרה בבית הספר חופית! אני פשוט לא אתקרב יותר להודיה בחיים, אני לא רוצה לעשות יותר נזק ממה שכבר עשיתי!

במשך הרבה זמן ניסיתי להתרחק מהודיה, התחמקתי מקשר עין. והאמת, שהודיה ניסתה לדבר איתי וזה עוד יותר הקשה עלי להתעלם ממנה. יום אחד, קמתי בבוקר וכשהלכתי לבית הספר, הודיה אמרה לי: "אני באמת לא מבינה מה קורה איתך? אתה מתנהג אלי כאילו אני לא קיימת! זה בסדר אם אתה לא רוצה לדבר איתי אבל לפחות אל תתעלם ממני ותתנהג אלי בצורה לא מכבדת!"

כששמעתי את מה שהודיה אמרה צעקתי:"דיייייי, אני לא יכול יותר". " לא יכול מה?" הודיה שאלה, ועניתי לה:" אני לא יכול להסתיר את זה יותר, אף פעם לא חשבת למה עברתי לבית הספר הזה? "למה?" היא שאלה, עניתי לה:" בבית הספר הקודם שהייתי, בית ספר "חופית", עברתי חרם, זה התחיל בכמה ילדים שאיימו עלי וזה המשיך באלימות פיזית ומילולית".

"אוי ואבוי, זה נורא, אבל אני לא מבינה... למה אתה התרחקת ממני? אני הרי אירחתי לך חיי חברה ועזרתי לך להכיר ילדים חדשים, למה התעלמת ממני והתייחסת אלי בצורה לא מכבדת?" אמרה לי הודיה, ועניתי לה: "את מבטיחה לא לגלות?" "אני נשבעת שלא אגלה לאף אחד" אמרה לי.

"ביום הראשון ללימודים, מתי שהכרנו... איתן אמר לי להתרחק ממך, בהתחלה לא כל כך הבנתי אבל אחר כ..." קטעה אותי הודיה ואמרה:" אני לא מאמינה!, אני אעשה מה שאני רוצה אני לא אתן לא להחליט עלי, אני אדבר כמה שאני רוצה עם מי שאני רוצה!". " אני מניח שכבר הבנת..." עניתי לה.

"רגע הודיההה, בבקשה אל תלכי לאיתן, בשנייה שהוא יבין שסיפרתי למישהו הוא ממש יכעס ואני לא רוצה להסתבך על ההתחלה""

"רגע הודיההה, בבקשה אל תספרי לאף אחד את מה שאמרתי לך, בטח שלא לאיתן, הוא יכעס עלי ואני לא רוצה להסתבך יותך ממה שהסתבכתי, במיוחד לא בתחילת שנה", והיא ענתה לי: תומר, לפי שסיפרת לי, אני מבינה שאתה בפוסט טראומה, אתה חייב להיות עם העיניים קדימה! מהרגע שהגעת אתה פוחד לעשות משהו אחד מבלי שיגידו לך, אני מצטערת אבל אני חייבת לעצור את זה!"

בסופו של דבר הודיה הלכה לאיתן, הרגשתי כל כך בושה פחדתי ממה שהוא יעשה לי, רק שלא יקרה לי מה שקרה לי בבית הספר הקודם. בבקשה שלא! אולי היא צודקת ? אולי באמת יש לי פוסט טראומה אבל אני לא שם לב לזה???

* הינך הוסרת מהקבוצה של הכיתה

למה שאנחנו נרצה לשחק איתך?

קמתי בבוקר וממש נלחצתי. הגעתי לבית הספר ורציתי לספר להודיה על הסיוט שחלמתי, לקח לי הרבה זמן למצוא אותה אבל בסוף מצאתי! תכננתי לספר לה על החלום, אבל לפני שהתחלתי לדבר היא אמרה לי:" תומר אני... אני רוצה לנתק איתך קשר!" כשהיא אמרה לי את זה, אפילו אני לא הבנתי מה קרה, הבן אדם הכי קרוב אליי רוצה לנתק איתי קשר? באותו הרגע לא עניתי לה ופשוט רצתי לכיתה בבכי.

בהפסקת עשר, פגשתי את איתן, כל כך פחדתי, ניסיתי לא ליצור איתו קשר עין. אבל הוא בכל זאת בא אליי, ואמר לי: "חחח באמת חשבת שתצליח לנצח אותי, לספר להודיה את מה שאמרתי לך בלי שאני אדע? אתה תשלם על זה ביוקר! הודיה לא תדבר איתך בחיים ואף אחד מבית הספר הזה לא יתקרב אלייך!"

באותו רגע הבנתי שהודיה סיפרה לאיתן את מה שדיברתי איתה עליו ואיתן אמר לה משהו שגרם לה להתרחק ממני, זה כמו בומרנג, כשהתרחקתי מהודיה בגלל שנגררתי אחרי השטויות של איתן, קרה את אותו הדבר הפוך, הודיה מתרחקת ממני בגלל שהיא נגררת אחר השטויות של איתן! רק עכשיו אני באמת מבין את מה שהודיה הרגישה, זה לא ממש כיף כשהבן אדם הכי קרוב אלייך מתרחק ממך...

למרות שהודיה לא מדברת איתי, חשבתי לעצמי: "מה הודיה הייתה עושה במצב כזה? מה היא הייתה אומרת לי לעשות?". בסופו של דבר החלטתי לעשות בדיוק את מה שהיא עשתה, כשאני התעלמתי ממנה, היא פשוט התעקשה לדבר איתי ולבדוק מה שלומי, זה בדיוק מה שאני הולך לעשות. פגשתי את הודיה היום בבוקר, וממש ניסיתי להתקרב אליה, אבל זה לא עבד, היא המשיכה להתעלם ממני...

הגעתי לבית של הודיה, וראיתי אותה פורצת בבכי, באותו הרגע לא עניין אותי כלום! רק ניסיתי לעשות את מיטב יכולתי. שאלתי אותה: "מה קרה?" והיא ענתה לי: "קשה לי להתרחק ממך, הרגשתי שנוצר לנו חיבור אמיתי! לא כמו שהרגשתי עם איתן". "אני מבין אותך" אני גם מרגיש כך" עניתי לה. ולבסוף הבנו שהכי טוב לנו יחד, התחברנו מהרגע הראשון.

ביום למחורת, הגעתי למסקנה, ברגע שאני אגיע היום לבית הספר, אני אגיד להודיה שאם היא ממשיכה עם הלחץ חברתי הזה, אני אהיה חייב ללכת להוריה, האמת שהבנתי את זה ממנה, שהכי חשוב ללכת עם הלב שלך. היום בבית הספר חיפשתי את הודיה והיא לא הגיעה, הרגשתי מחויב ללכת אליה הביתה, אני די בטוח שהיא לא הגיעה בגלל היחסים בינינו...

אמאאאאא

מכל החלום המוזר הזה! הבנתי 2 דברים... הדבר הראשון הוא ללכת עם העיניים קדימה ולא להתעכב על מה שהיה שנה שעברה, או אפילו אתמול, לקום בבוקר ולדעת לפתוח דף חדש. הדבר השני שלמדתי הוא לא להיגרר אחר אנשים אחרים, ללכת עם הלב עד הסוף, רק זה יוביל אתכם לשליטה בעצמכם ובסביבה, להבין שלא תמיד חייב להיות מקובל או מלך הכיתה, הכי חשוב, לאן שתבחר ללכת, תלך רק עם הלב!

תקציר ילד בשם תומר, עבר חרם בבית ספרו הקודם. הוא הגיע לבית ספר שזר והוא כל הזמן חשש שלא יקבלו אותו, הוא לא הצליח להמשיך עם העיניים קדימה(סוג של פוסט טראומה), בבית ספר שזר קרו לו דברים לא נעימים, אבל הוא השתדל להתחבר לילדים. תומר הכיר ילדה בשם הודיה והתחבר אליה ממש, לעומת זאת איתן לא קיבל את תומר בעין יפה וניסה לסכסך בינו לבין הודיה...

أعجبتكم القصة؟ يمكن لطفلكم الآن إنشاء كتابه الخاص.

ابدؤوا بفكرة صغيرة وحوّلوها إلى كتاب مصوّر. يمكن الكتابة بشكل مستقل أو الاستعانة قليلًا بالذكاء الاصطناعي.

أنشئوا كتابكم الخاصتابعوا قراءة الكتب