HE14مقتطف من القصة
ליצ'י האלפית
שלום קוראים וקוראות יקרים! אני ליצ'י האלפית, ואני רוצה לספר לכם על מה שקרה לי לפני הרבה זמן.
היו היה בארץ רחוקה לפני הרבה זמן - יער קסום וסודי. שחיו בו שדונים, אלפים, גמדים וענקים, פיות וקוסמים. ואני אחת מהאלפים, אני בת 11, אני אלפית צל הירח, אני אמורה עוד מעט לקבל את כוחות צל הירח.
יום אחד הגיע איש ליער וכרת עצים. האלפים הבוגרים בקשו ממנו להפסיק כי זה פוגע ביער, אבל הוא לא הסכים, והם החלו לריב וזה נהיה ריב גדול מאוד שנהפך למלחמה קטנה ואז למלחמה גדולה!
תפסיק לכרות עצים!
לא רוצה!
האלפים הגדולים בקשו מהאלפים הקטנים ללכת להתחבא עד שהמלחמה תיגמר.
פחדתי נורא אני לא יודעת על מלחמות הרבה
המלחמה נגמרה האלפים נצחו! היער חזר להיות שקט ורגוע.
אמא של ליצ'י אמרה: "רגע המלחמה נגמרה באו נלך אל הילדים שלנו" אבא של ליצ'י אמר: "רגע איפה הילדים שלנו? הם בטח מתחבאים ביער".
האלפים הגדלים חפשו וחפשו וחפשו ולא מצאו...
מצאתם?
לא
ליצ'י שמעה את הקול של אמא ואבא שלה ורצה אליהם עם כל האלפים הקטנים, כולם שמחו מאוד לחזור להיות יחד.
הסוף!
מאת מגד ב"ר בית ספר מירון
ליצ'י האלפית
