HE2مقتطف من القصة
הַכֶּלֶב שֶׁאָמַר הַב־הַב
טוֹבִי הוּא כֶּלֶב קָטָן וְחָכָם. הוּא גָּר בְּכֶפֶר קָטָן בַּגָּלִיל. טוֹבִי אוֹמֵר: "הַב־הַב!" זֶה הַקּוֹל שֶׁלּוֹ.
יוֹם אֶחָד טוֹבִי פָּגַשׁ אֶת מִיתָר הֶחָתוּל. מִיתָר אָמַר: "מְיָאוּ! מְיָאוּ!" טוֹבִי נִסָּה לְדַבֵּר כְּמוֹ חָתוּל: "מְיָאוּ!" מִיתָר צָחַק וְאָמַר: "אַתָּה כֶּלֶב, לֹא חָתוּל!"
אַחַר כָּךְ טוֹבִי רָאָה אֶת פְּנִינָה הַפָּרָה. פְּנִינָה אָמְרָה: "מוּ־מוּ!" טוֹבִי נִסָּה: "מוּ־מוּ!" אֲבָל הַקּוֹל שֶׁלּוֹ הָיָה מְצַחִיק. פְּנִינָה חִיְּכָה.
טוֹבִי רָץ לַגִּנָּה. שָׁם הוּא פָּגַשׁ אֶת צִיפִּי הַצִּפּוֹר. צִיפִּי צִיְּצָה: "צִ'יפּ־צִ'יפּ!" טוֹבִי אָמַר: "צִ'יפּ־צִ'יפּ!" זֶה הָיָה קָשֶׁה מְאוֹד!
בַּשָּׂדֶה טוֹבִי מָצָא אֶת עָנָן הַכֶּבֶשׂ. עָנָן אָמַר: "מֶה־מֶה!" טוֹבִי חָשַׁב: "אֲנִי יָכוֹל!" הוּא נִסָּה: "מֶה־מֶה!" אֲבָל זֶה נִשְׁמַע מוּזָר.
כָּל הַחַיּוֹת הִסְתַּכְּלוּ עַל טוֹבִי. הֵן אָמְרוּ: "טוֹבִי, אַתָּה כֶּלֶב נֶהְדָּר! תֹּאמַר הַב־הַב!" טוֹבִי הֵבִין. הוּא אָמַר בְּקוֹל חָזָק: "הַב־הַב!" כָּל הַחַיּוֹת מָחֲאוּ כַּפַּיִם. טוֹבִי שָׂמֵחַ. הוּא לָמַד שֶׁכָּל חַיָּה מְיֻחֶדֶת. כָּל אֶחָד עִם הַקּוֹל שֶׁלּוֹ. וְהַקּוֹל שֶׁל טוֹבִי הוּא "הַב־הַב" וְזֶה מְצֻיָּן!
